אודות

פעם איש אחד נתבקש להעביר חבילה למקום מסוים וישלמו לו על המשלוח. הוא נסע לשם, בדרך עצר לשתות קפה, לבקר חברים, לישון קצת, ובסוף, הגיע עם המשלוח ליעדו. המצב רוח שלו היה ירוד, כי לא היה לו כוח וחשק למשימה, והתשלום לא היה גבוה במיוחד.

עכשיו נספר אותו סיפור, רק עם 'פרט' נוסף – כשנתנו לו את החבילה, ספרו לו שבתוך החבילה יש תרופה מיוחדת שתציל חיים של ילד, והתפקיד שלו זה להעביר את החבילה לייעודה.

הנתון הזה, משנה לגמרי את כל התמונה. את המניע של האיש, את מצב הרוח שלו, את ההירתמות, את עשיית התפקיד בצורה הטובה ביותר, בלי עיכובים וכדומה.

הנתון הזה, איננו תוספת של עוד פרט, כמו שינוי במסלול, או החלפת הרכב שלו למשובח יותר. הנתון הזה לא התמקד בהדרכת האיש איך ליסוע בצורה הכי טובה. הנתון הזה בא 'מלמעלה', הוא יוצק משמעות ותוכן במעשה. הוא למעשה ה'נשמה' של מה שהאדם עושה.

ומהו הנמשל?…

לכל אדם בעולם יש כישרונות ייחודים לו. יש לו את התחומים שבהם הוא חזק. העיסוק האינטנסיבי של כל אחד זה בזיהוי הכישרונות שלו, ומציאת הדרכים להוציא אותם על הפועל כדי להצליח.

הדבר הזה הוא נפלא. אבל, יש כאן עוד משהו, עמוק מאוד – והיא המשמעות הגדולה שיש למה שהאדם עושה. זוהי ה'נשמה' של העשייה שלו, וכשהוא יצליח לחבר את העשייה לו לנשמה הזאת, היא תיצוק משמעות גדולה מאוד בעשייתו, ותכוון אותו לעשות את תפקידו בצורה יעילה, ברוח מרוממת, ומתוך תשומת לב לברכה שיהיה בכך לכל העולם.

בתורה יש חלק גדול ועמוק מאוד, שהוא החלק שעוסק במשמעות, לא רק במשמעות של התורה והמצוות, של שבת ושל תפילין וציצית, אלא גם במשמעות של החיים, של העבודה, של יחסי אנוש, של זוגיות והורות, של חיים ומוות, של לאומיות ואוניברסליות, של חופש וגבול, של אינדבידואליות וקבוצתיות, של צורת ממשל, של טוב ורע, של היצרים ושל השאיפות הגבוהות, של הניגון, של משא ומתן בעסקים, של הנכסים, הבית והבגדים, הדומם הצומח והחי, ועוד ועוד ועוד.

החלק הזה בתורה הוא עמוק מאוד. נקודת היסוד שלו זה שכל מה שהקב"ה ברא בעולם יש לו תכלית, אין שום דבר סתם. והתכלית הזאת היא תכלית בעלת משמעות גדולה, ובלשון התורה – בכל דבר יש 'ניצוץ' אלוהי. והתפקיד שלנו זה לחשוף את הניצוץ האלוקי הזה. כשהניצוץ האלוקי הזה נחשף ומתגלה הוא גורם לשני דברים מרכזיים – אחד, למצב בו האדם פועל מתוך משמעות, ולא סתם משמעות, אלא המשמעות העמוקה ביותר שיכולה להיות. כמו במשל של מישהו שנוסע להציל חיים. זה יוצק ערך אדיר לנסיעה שלו.

מסיבות היסטוריות עמוקות, חלק זה הוזנח ולא נלמד. החלק הכמעט יחידי שעסקו בו הוא חלק ההלכה, שזה התורה שנוגעת לתפקוד המעשי. לא להבנת המשמעות. לא ל'למה' אלא ל'מה'. כתוב בספרים, שהזנחת החלק של המשמעות היא הסיבה המרכזית למשברים ביחסים בין אלוקים ואדם, ובמשברים בתוך עם ישראל.

חכמי ישראל בכל הדורות הורו לנו בספריהם, שמשימה מאוד מרכזית, שהיא קריטית לשגשוג עם ישראל, וממילא לשגשוג האנושות, זה לפתוח את האוצרות האלה, המחשבה העמוקה והעתיקה של התורה, בנוגע למשמעות החיים בכלל ובפרט, ולהוציא מתוך האוצרות הללו מחשבות רחבות ועמוקות, מונגשות לכולם, כדי שמי שרוצה, יוכל להיחשף לעומק של התורה, לעומק של העולם, לעומק של ההיסטוריה, לעומק של הנשמה שלו, ולעומק של מאורעות החיים שעוברים עלינו.

המחשבות העמוקות האלה עוזרות לאדם למצוא את הניצוץ האלוקי שבתוכו, ולהעניק משמעות עמוקה לחייו.